בשבוע שעבר עלתה לאפל TV הסדרה "מרגו צריכה כסף" (במקור Margo's Got Money Troubles), המבוססת על רב-המכר של רופי ת'ורפ מ-2024. על הנייר מדובר באירוע טלוויזיוני קליל ואפילו נוצץ. היוצר דייוויד אי קלי, אשף הדרמה הקומית, מוביל נבחרת כוכבים הכוללת את מישל פייפר, ניקול קידמן, אל פנינג, גרג קיניר ועוד. כולם התכנסו כדי להגיש סדרה קלילה על מרגו, אם יחידנית צעירה שמוצאת פתרון יצירתי למצוקה כלכלית דרך פלטפורמת "אונליפאנס". זה סיפור שמבקש מהצופה להריע לתושייה של הגיבורה, וגם פשוט ליהנות על הספה.

כדי להצדיק את חוסר הברירה של מרגו, הסדרה נשענת על הביוגרפיה שלה כמנגנון הסללה כמעט ידוע מראש. עם אם שעבדה ב"הוטרס" ואב מתאבק, מכור לסמים, שנטש אותה וכעת חוזר לחייה על תקן בייביסיטר, הכניסה של מרגו לעולם התוכן המיני מוצגת כמהלך מתבקש. כמעט היגיון בריא.
הסדרה עוטפת את המצוקה של מרגו באסתטיקה שמנטרלת את תחושת הסיכון. העוני שלה מלווה בקריינות שנונה ובמוזיקה קלילה, והמעברים הדרמטיים בחייה - ההריון הלא צפוי, הלידה ואתגרי ההנקה - מוגשים במונטאז' קליפי, צבעוני וסטרילי. השותפות לדירה נראות כאילו נשלפו מסיטקום, ואפילו בחילות הבוקר מוצגות כקלישאה חיננית. כפי שאמה של מרגו אומרת לה כשהיא עוברת התמוטטות קלה במסע קניות לקראת הלידה, היא לא קורבן, כי "אין קורבנות בבלומינגדיילס". השימוש באסתטיקה הזאת לא מקרי. היא מייצרת שקט אצל הצופה. קל לשכוח שמאחורי הפרקים המלוטשים עד הגזמה מסתתר רעיון שמציג נשים הנאלצות לסחור באינטימיות שלהן כדי לשרוד.

המציאות, לעומת זאת, חושפת תהום עמוקה בין מיתוס ה"העצמה" לבין הניצול המבני. בזמן שהדמויות בסדרה אולי משדרות עצמאות וחופש, הנתונים הכלכליים מספרים סיפור אחר. לפי הדוח השנתי האחרון של Fenix International, חברת האם של אונליפאנס, יוצרי התוכן בפלטפורמה הכניסו יחד כ-7.2 מיליארד דולר. אלא שהמפעילה הממוצעת משתכרת פחות מ-180 דולר בחודש.