באה לסגור את העשור

אין מה להגיד, זה היה עשור מכונן בחיי.

בעשור הזה נוצרו שני ילדי, אחת במגוון זריקות ומעבדות, אחד ספונטני.

חוויתי משבר 'כעס-אחרי-לידה' שנמשך חודשים ("מתי באים לאסוף אותה?").

שיניתי את התעסוקה שלי מקצה לקצה.

חוויתי משבר זהות עמוק ("אני לא יודעת לעשות כלום ואני לא שווה כלום").

שיניתי חלק מהאג'נדות שלי.

למדתי 3 דברים חשובים ממש, ששינו לי בטירוף. שלושתם משמשים הנחות יסוד ב-NLP. בשני ערבבתי קצת זן-בודהיזם של הנזיר טיך נאט האן (נלפ'יסטים לא להילחץ!)

וגם - שיר יפייפה של אותו נזיר, שהשתלט לי על הלב, ומלווה אותי חודשים.


1. המפה אינה השטח

את הביטוי "המפה אינה השטח" תבע אלפרד קורזבסקי Alfred Korzybski ומשתמשים בו ב-NLP כהנחת יסוד סופר מרכזית. זו מטאפורה לכך שלכל אדם יש ייצוג פנימי שונה של המציאות – "המפה שלו". ואף אחד מהייצוגים אינו המציאות (כמו שבמפה יש שרטוט שטוח צבוע תכלת, והוא לא דומה בכלום לים שבמציאות).

במילים אחרות - איך שאני תופסת את האירוע (או זוכרת אותו) אינו שווה לאירוע עצמו, כי הוא עבר דרך המסננים שלי.

מכיוון שלכל אחת ואחד יש את המפה המאוד אישית שלה, כל אחד תופס.ת את האירוע ע"פ המפה שלו. ואין מפה אחת יותר נכונה מהשנייה.

זה נשמע ממש טרוויאלי וברור, אבל הבנה עמוקה של הנחת היסוד הזו, זו הבנה ששחררה אותי מכבלי הכעס.

באמת שינתה אותי לנצח.


2. אנחנו תמיד ב-100% שלנו ועושים את המקסימום

ניצן הוא מאה אחוז ניצן. הוא לא פרח שלא הוגשם.

ילד הוא מאה אחוז ילד ולא מבוגר קטן, שעוד לא גדל. הוא מאה אחוז כמו שהוא עכשיו.

אשה בת 40 היא אשה במאה אחוז. ולא אמא שלא הוגשמה עדיין.

ביום הכי שחור שלי - זה המאה-אחוז שיש לי באותו יום, ביחס למשאבים שיש לי באותו יום.

זה המקסימום היום.

זו קבלה עמוקה של כוחו של הרגע הזה (שזה גם אחד הספרים המכוננים שקראתי בעשור הזה).


3. גמישות היא התכונה העילאית

גמישות מחשבתית משחררת מכבלי ה"איך זה צריך להיות", "מה שתכננתי", "למה זה לא בדיוק כמו אצל".

אנחנו משתנים כל דקה: תאים מתחלפים, שיערות נושרות. כל פיסת עגבנייה שנכנסת לי לפה משנה את הכימיה בדם שלי ונספגת בי באופן פיזי. אני קצת יותר "עגבנית" אחרי שאכלתי אותה.

אז אם אנחנו משתנים בכל רגע --> אנחנו בתנועה וגמישים באופן טבעי. רק לאפשר את זה גם במודע.

בתחילת דרכי כל שינוי או תזוזה של פגישות בקליניקה היו מחרפנים אותי לגמרי. הרגשתי קריסה של הלו"ז.

היום, כשיש תנועות ותזוזות אני מאושרת מהן. מה שפעם היה נתפס בעיני כחוסר כבוד ומטלטל נפשית, היום נראה לי ברוב המקרים כמו ריקוד קוסמי מתוזמר היטב. זה מרגיש לי כמו מטה של קסם.


על כל אלה התאמנתי ביחד. ביחד עם שותפות.ים לדרך. קולגות. חברות. והרבה מורות, חונכות ומדריכים.

מסע הגיבור.ה שלי בעיצומו ואני ממש סגורה זה שאפשר לנסות ולהצליח.

(פה למטה השיר היפיפה, שהתגלה לי בסדנה של שרון-חסיד אדמוני החכמה, על כמה כולנו שלובי-היות).

רגע של קסם מהשנה האחרונה #דנה-פרידמן-אהובתי-צילמה

שלוב-היות/ טיך נאט האן

אם אתה משורר, תראה בברור שענן שט לו בדף נייר זה

בלי ענן לא יהיה גשם:

בלי גשם עצים לא יצמחו,

ובלי עצים אין אנו מסוגלים להכין נייר

הענן מוכרח להתקיים כדי שהנייר יתקיים

אם הענן איננו גם דף הנייר לא יוכל להיות כאן,

אנחנו יכולים לומר שהענן והנייר הם שלובי הוויה

המילה שלוב -היות( interbeing) אינה קיימת במילון

אבל אם נצרף את התואר "שלוב"

עם הפועל "להיות"

נקבל צורה חדשה של שלוב-היות.

בלי ענן, כאמור, לא יהיה לנו נייר ומשום כך הענן והנייר שלובי קיום.

אם נעמיק להביט בדף הנייר

נוכל לראות בתוכו את אור השמש.

בלי אור השמש, לא יוכל היער לצמוח,

למעשה לא יוכל לצמוח דבר.

אפילו אנחנו לא נוכל לגדול בלי אור השמש.

אם כך אנו יודעים כי גם אור השמש קיים בתוך דף נייר זה.

הנייר ואור השמש שלובי-קיום.

ואם נמשיך ונתבונן נוכל לראות את החוטב שכרת את העץ

והביא אותו אל המנסרה כדי שיעובד להיות נייר.

נוכל לראות גם את החיטה.

אנחנו יודעים כי בלי הלחם

לא יוכל החוטב להתקיים,

לכן החיטה שהפכה ללחם

קיימת גם היא בתוך הדף.

כך גם אביו ואימו של חוטב העצים.

כשאנחנו מתבוננים בדרך זו,

אנחנו רואים כי בלי כל אלה, לא יוכל דף

הנייר הזה להתקיים.

כשנעמיק להביט אפילו יותר נוכל כי גם אנו בו.

קל לראות זאת כיוון שכאשר אנו מביטים בדף נייר,

הוא הופך להיות חלק מתודעתנו

תודעתך נמצאת כאן, וכך גם תודעתי.

לכן ניתן לומר שהכל נמצא כאן בדף זה.

לא תוכל להצביע על דבר שאיננו נמצא כאן -

זמן, מרחב, הארץ, הגשם,

היסודות שבקרקע, אור השמש, הענן, הנהר, החום.

אני חושב, כי המילה שלוב-היות צריכה להיכלל במילון,

אינך יכול "להיות" בעצמך לעצמך.

אתה חייב להיות יחדיו עם כל דבר אחר.

דף נייר זה קיים בגלל שכל דבר אחר קיים.

נניח שננסה להשיב אחד מן היסודות למקורו.

נניח שננסה להשיב את אור השמש בחזרה אל השמש.

האם לדעתך יוכל להתקיים דף הנייר זה?

לא, בלי אור השמש, לא יוכל להיות דבר.

ואם נחזיר את החוטב אל אימו, גם אז לא יתקיים דף נייר זה.

למעשה דף נייר זה מורכב כל כולו מ"יסודות שאינם דף הנייר".

ואם נחזיר "יסודות שאינם נייר" אלה אל מקורותיהם,

לא יוכל הנייר להיות כלל.

ללא "יסודות שאינם נייר"

כמו תודעה,

חוטב העצים, אור השמש וכן הלאה,

לא יהיה נייר.

דק ככל שיהיה מכיל דף נייר זה בחובו את כל אשר ביקום.


שנה טובה וברכות על ראשנו ואמן שתמיד ננסה ונצליח.

gif









*לחיצה על הלב למטה משמאל מספרת לי שאהבת את הפוסט!